מחווה לאורי ריזמן במלאת שנה למותו

אורי ריזמן, מיכאל גרוס, יהושע גרוסברד

הבחירה באמנים אלה נעשתה מתוך ענין לעמוד מקרוב על המשותף והמפריד בין השלושה. הם מייצגים פן מסוים של הציור הישראלי. אמנם בגישותיהם ובאמנותם שונים זה מזה אך ניתן לאפיינם במספר נקודות עשייה ובדיקה.
העיסוק בנוף אוניברסאלי ואינדבדואלי מאפיין אותם: כשסוג הנוף; סביבה/בות; מידת הריאליזם שלו, סימולו, צורת ההתיחסות למראה החיצוני - שונה אצל כל אחד מהשלושה - אך שלושתם יוצרים בעבודותיהם מציאות חדשה, ומציעים אמירה אמנותית אישית מאוד.
באמצעות צבע ואור מקנים האמנים לעבודותיהם מימד של חוויה פנימית - חושית ורגשית.
מאופיינים בוויתור שהם מוותרים על ביטוי עושר הגוונים הצבעוניים או הצורניים שבמציאות הסובבת, לטובת ביטוי מתומצת ומסונן שלה בחלל שטוח ובמשטחי צבע אחידים.
* *
רייזמן אומר על יצירתו: "בתמונותיי, שואף אני לבטא באמצעים הפשוטים והנקיים ביותר, שהם למעשה קו, צבע ורטט של מכחול או סכין, את היחס הפיוטי הקיים בין אדם ליקום.  לעתים הוא מאניש צורות ומרמז על הקשר אירוטי של גבעות ואברי נשים - מעין מיתולוגיה ארכיטיפית שביסודה תפישת האדמה כ"אם גדולה".
שטחים וצורות השייכים ביסודם לתחושת מרחבים ונופים ארץ-ישראליים יוצרים את התשתית הצורנית של רבות מיצירותיו של מיכאל גרוס. עניינו של צייר זה הוא במהויות המרוכזות באיכויות השונות של מרכיבי יצירותיו. המשטחים בציורים המופשטים שלו משנות  ה70, מבוססים על הפנמה של תבנית נוף. לעתים אף כינה אותם בשמות כגון: "שדות באור השמש".
ילדותו של גרוס עברה עליו בהרים שמעל הכנרת. לעובדה זאת היתה השפעה על כך ששקיפות הצבע, צלילות האור, האפשרות לראות למרחק גדול, תחושת המרחבים - כל אלה באו לידי ביטוי בציוריו המופשטים.
הוא עצמו אומר: "לגבי הבית או הדמות בציורים המוקדמים, והקו בעבודות המאוחרות, הם בעלי אותו משקל - צליל של האינדיבידום, הפרט - בעימות עם המרחק".

מתוך: "נופים באמנות ישראל", יגאל צלמונה

"קירות,  קטעי קירות,  חלונות ולפעמים שולחנות ערוכים.  י. גרוסברד מצייר את אלה שנים ארוכות ובהתמדה של מאמין. קטעי קירותיו הבהירים צבורים בשכבות טיח והופכים אמנות של עבודה, פשטות,  צניעות והרבה אור. אור בהיר – רוחני. גרוסברד מתיק את המוצקות של הבניינים אל הצורה ובכך מעבירנו מן המוצק אל הרוחני. הצרנה מינימליסטית, השטחה נוספת של העולם במאמץ להניע לתמצותו כצורה וכצבע."

איה גורביץ (ד"ר גדעון עפרת) - קטע מביקורת לתערוכת האמן בגלריה אלה, ירושלים